בצו הארנונה של רשויות מקומיות רבות קיים סיווג ייחודי לבתי תוכנה, כלומר חברות הזנק שעיקר עיסוקם פיתוח תוכנה.
בסעיף 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה, ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז–2007 מוגדרת "תעשיה" כך: "לרבות מפעלי בניה, מחצבות, בתי תוכנה [...]".
הארנונה המחויבת לנכסים המסווגים בתי תוכנה נמוכה מהארנונה של נכסים המסווגים "משרדים, מסחר ובתי עסק", סיווגים שבהם, מלכתחילה, מסווגים מחזיקים העוסקים במקצועות החופשיים.
כדי שמחזיק בנכס יוכל ליהנות מסיווג בית תוכנה, עליו להוכיח כי עיקר החלק הארי של העיסוק הינו בייצור תוכנה וכי החברה אינה עוסקת עיסוקים אחרים.
עם זאת , חשוב לציין וכאן גם הנקודה החשובה כי גם חברה אשר במסגרת פעילותה היבטים מסחריים מובהקים, תהיה זכאית לעיתים להטבה בארנונה ולקבלת התעריף המוזל של בית התוכנה, בדיוק כשם נכס תעשייתי כלשהו העוסק ביצור ובשטחו קיימים שטחים המיועדים למכירות, שיווק, לוגיסטיקה וגבייה יהיה זכאי לסיווג של תעשיה ואין הפן הייצורי או התעשייתי גורע מקבלת הסיווג המוזל.
לא אחת נפסק כי הגם שחברה העניקה שירות ללקוחותיה, לאחר הטמעת התוכנה אצלם, אין בכך כדי לגרוע מעצם היותה "בית תוכנה" שעה שמדובר במתן שירות לטווח קצר.
משרדנו עוה"ד טל קדש ייצג בתי תוכנה, מפעלי תעשיה אל מול מנהל הארנונה ובתי המשפט לעניינים מנהליים.
לצד הגשת בקשה לסיווג בית תוכנה, מרבית הרשויות המקומיות דורשות לקבל לרשותן ראיות בדבר פעילות בית התוכנה בנכס כדוגמת הצגת מסמך מפורט הכולל את המידע אודות פיתוח התוכנה, רשימת העובדים והעיסוק שלהם בחברה, פרטים על אודות לקוחות החברה, אישור רואה חשבון אודות הכנסות מייצור תוכנה, שמות ותיאור התוכנות אותן מייצרת החברה, אישור מדען הראשי לפי החוק לעידוד מחק ופיתוח בתעשיה, אישור רשות המיסים ל- "מפעל מוטב" לפי החוק לעידוד השקעות הון, אישור מרכז ההשקעות או הקרן לעידוד השיווק לחו"ל במשרד התמ"ת בדבר היותה של החברה יצרנית תוכנה או עתירת ידע.
כדי שנכס יוכר בתעריף מופחת של בתי תוכנה עליו לעמוד במבחנים אשר נקבעו בפסיקה לעניין פעילות ייצורית המקנה תעריף מופחת לנכס העוסק בפעילות יצרנית, כדוגמת:
א. "יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר"
ב. טיבו של ההליך העסקי
ג. היקף השימוש במוצר המוגמר
ד. השבחת הנכס
ה. מבחן על דרך ההנגדה – מהו מרכז הגרביטציה של הפעילות.
לא מדובר במבחנים מצטברים אלא באינדיקציות לבחינת הפעילות לצורך הסיווג הנדרש, ובכל מקרה אף אם אחד מן התנאים אינם מתקיימים , אין להרים ידיים ולפעול באמצעים יצירתיים מול ועדת הערר או בתי המשפט על מנת לשכנע בדבר הצורך לקבלת סיווג מוזל בנסיבות שבהן הדבר עולה בקנה אחד עם צו הארנונה ועמדת מחוקק המשנה אשר לא בכדי קבע תעריף מוזל לבתי תוכנה המצויים בשטח המוניציפלי של הרשות המקומית, מתוך מטרה לעודד פעילות זו.
לסיכום, המתח המתמיד הקיים בין הנישום לבין הרשות המקומית, נעוץ באופי הפעילות של הנישום אשר לעיתים אינו פועל באופן טהור רק בייצור של תוכנה כי אם בתחומים נוספים אשר נועדו לממן את העלות של פיתוח התוכנה.
רשויות מנסות כל העת להגדיל את היקפי הגבייה והוכיח כי המדובר בחברות בעלות מאפיינים מסחריים של מתן שירותים ולא חברות העוסקות בייצור ובפתוח תוכנה. על כן, יש להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום הארנונה והמשפט המנהלי על מנת למקסם את אחוזי ההצלחה בהליכים אלו.
עוה"ד טל קדש- ייצוג מול רשויות מקומיות בהליכי השגה, ערר, עתירות וערעורים, מומחה במשפט מנהלי.
עורך דין טל קדש, מחבר הספר "דיני ארנונה – פרשנות הלכה למעשה".
מייל: tal@kadesh-law.co.il
