אילו הוראות קבועות בחוק לגבי המועד האחרון להגשת הצעות במכרז פומבי? אילו שאלות עלו לאחרונה בבתי המשפט לגבי המועד כאמור ומה פסקו בתי המשפט? עו"ד טל קדש על החוק ועל הפסיקה בעניין.
תקנה 15 לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן: "התקנות") מסדירה את המועד האחרון להגשת הצעות במכרז פומבי. תקנה 15(א) קובעת את זמן פרסום המודעה ביחס למועד האחרון להגשת הצעות במכרז:
15. (א) רצה משרד להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך בעיתון נפוץ, בעיתון בשפה הערבית ובאתר האינטרנט; ההודעה באתר האינטרנט תפורסם בשפה העברית ובשפה הערבית; ההודעה תפורסם זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות.
בתקנה 15(ג)(5) נקבעה חובה לפרסם את המועד האחרון להגשת הצעות במודעת פרסום המכרז. מלבד האמור לעיל בנוגע לתקנה 15 , אין בחוק המכרזים או בתקנות, התייחסות נוספת לעניין המועד האחרון להגשת הצעות במכרז פומבי.
מה המשמעות של אי-עמידה במועד האחרון להגשת הצעות?
בעעמ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב נדונה השאלה, מהי המשמעות של אי-עמידה במועד האחרון להגשת הצעות? דובר במכרז פומבי להקמת בית ספר שהוצא על ידי מועצה אזורית שדות נגב (להלן: "המועצה"). בין תנאי המכרז, דרשה המועצה, כי המציעים יצרפו להצעתם אישור מאת מכון התקנים המעיד על היות המציע "קבלן מוכר" (להלן: "האישור").
הזוכה במכרז, תורג'מן חברה לבנין בע"מ (להלן: "תורג'מן"), צירף אישור שתוקפו פג מספר חודשים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות, אך דאג להארכת האישור טרם הגשת הצעתו במכרז, אותו הגיש לוועדת המכרזים שלושה ימים לאחר פתיחת ההצעות.
בית המשפט לעניינים מנהליים פסק כי אי צירוף אישור בתוקף עד למועד האחרון להגשת ההצעות, הינו עניין המצוי ב"שטח האפור" והשאירו להחלטת ועדת המכרזים. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. השאלה שעמדה להכרעה היא, האם על ועדת המכרזים, היה לפסול את הצעת תורג'מן על הסף,בגין אי הגשת האישור עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, או שמא המדובר בפגם קל עליו רשאית ועדת המכרזים להבליג ולקבל את הצעתה של תורג'מן, כפי שקבע בית המשפט לעניינים מנהליים?
בית המשפט העליון (כב' השופטת א' חיות) פסק, כי יש להבחין בין שני סוגי דרישות בהם מציע צריך לעמוד; "תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז" לבין "תנאי המכרז". לגבי "תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז" קבע בית המשפט, כי: '"עמידה בתנאי סף במכרז כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות וכל המשתתפים נדרשים, אפוא, לקיים תנאים אלה כלשונם"' קבלת הצעה שלא עמדה בדרישות המכרז, קבע בית המשפט, מהווה פגיעה בשוויון כלפי יתר המציעים, וכן כלפי מי שלא הציע הצעה מכיוון שידע כי הוא אינו עומד בתנאי מוקדם להשתתפות במכרז, וכי חשש לפגיעה בשוויון כאמור אינו קיים רק לגבי עמידה בתנאים המוקדמים להשתתפות במכרז אלא גם לגבי המועד שיש לעמוד בהם.
בהתייחסו להכשרת הצעה שלא עמדה בתנאי הסף של המכרז, קבע בית המשפט: "הנה כי כן, הכשרת הצעה שלא קיימה את תנאי הסף במועד, אף אם היא מקיימת אותם לאחר שחלף המועד האחרון להגשת ההצעות, מעניקה יתרון בלתי הוגן לאותו מציע והיא שקולה לשינוי בלתי שוויוני של תנאי הסף במכרז בדיעבד, באופן שאין מדובר עוד ביציאה מ"קו זינוק" משותף כנדרש". בית המשפט קיבל את העתירה ופסק, כי לוועדת המכרזים לא הייתה סמכות להכשיר את הצעתה של תורג'מן.
המשמעות של טעות בפרסום המועד האחרון להגשת הצעות
בעתמ (י-ם) 27083-01-13 ש. מרדכי עבודות עפר בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון נדונה שאלת המשמעות של טעות בפרסום המועד האחרון להגשת הצעות. דובר במשרד הבינוי והשיכון (להלן: "המשיב") שהוציא שורה של מכרזים בזה לאחר זה. בסעיף המסדיר את המועד האחרון להגשת הצעות במסמכי המכרז, נרשם כי המועד האחרון להגשת הצעות הינו ביום 5.12.2012 עד השעה 10:00. בתחתית העמוד נרשמה הערה לפיה המועד האחרון כאמור הינו עד השעה 11:00 ואילו בטופס ההצעה במכרז נרשם כי המועד האחרון להגשת הצעות הינו ביום 5.12.2012 עד השעה 12:00.
חברת כרם עתאמלה בע"מ (להלן: "כרם") ביקשה להגיש את הצעתה בשעה 11:40 וועדת המכרזים אישרה לה לעשות כן. לאחר בחינת ההצעות החליטה ועדת המכרזים של המשיב לבחור בהצעות כרם כהצעות הזוכות בשלושת המכרזים.
על כך עתרה חברת ש. מרדכי בע"מ (להלן: "העותרת") בטענה, כי בכך שאפשרה ועדת המכרזים של המשיב לכרם להגיש את הצעתה בשעה 11:40 ניתן לכרם יתרון בלתי הוגן על המציעים האחרים, יתרון החותר תחת עקרון השוויון.
בית המשפט (כב' השופט נועם) פסק, כי החלטת ועדת המכרזים של המשיב, לקבל את הצעת כרם בשעה 11:40 נמצאת במתחם הסבירות בנסיבות העניין – "החלטתה של ועדת המכרזים לאפשר את קבלת הצעותיה של כרם נוכח נסיבות אלו, עולה בקנה אחד עם חובתו של המשיב, כרשות מינהלית, לנהוג בהגינות, בסבירות ובתום-הלב, הן בפרסום תנאי המכרז והן בבחינת ההצעות בו; וכן לקיים את תנאי המכרז תוך הגנה על אינטרס ההסתמכות של המציעים, זאת בפרט כשההסתמכות נעשתה עקב טעות מצד המשיב בעת עריכת ופרסום המכרז".
בית המשפט הדגיש בפסק הדין את החשיבות של אינטרס ההסתמכות של מי שלא היה צד לניסוח המכרז, ככל צד לחוזה שאינו צד לניסוחו. המשמעות היא, כי המבקש להציע הצעה במכרז רשאי להסתמך על המידע המוצג לו על ידי מוציא המכרז ולפעול בהתאם לאותו מידע. יתרה מכך, בית המשפט דחה את טענת העותרת, כי בכך שהסכים המשיב לקבל את הצעת כרם לאחר השעה 11:00 ניתן לכרם יתרון החותר תחת עיקרון השוויון. כרם והעותרת קיבלו מסמכי מכרז זהים ומשכך, גם העותרת יכולה הייתה לבחור להגיש את מסמכיה לאחר השעה 11:00. כרם לא יצרה לעצמה יתרון החותר תחת עקרון השוויון קבע בית המשפט, כי אם עמדה על זכויותיה.
עוד בנושא זכויות הניגשים למכרז:
▪️ מכרז פומבי / מכרז סגור
▪️ זכות העיון במסמכי מכרז
▪️ הליכי שימוע במכרז
▪️ האם חוקי להציב תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז?
▪️ האם מותר לפצל הצעות לאחר סיום מכרז?
--
עו"ד טל קדש - עורך דין דיני מכרזים, מיסוי מוניציפאלי, משפט מנהלי, משפט אזרחי
מייל: tal@kadesh-law.co.il
*כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
