הליך חיוב נישום בארנונה מבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון מחוקקת הרשות המקומית את צו הארנונה על הנכסים בשטחה המוניציפאלי, ובשלב השני שקרוי שלב "השומה" מפיקים פקידי הרשות המקומית את השומות לתושבים בהתאם לסיווגי שנקבעו בצו הארנונה ולנכסים המוחזקים על ידם.בסעיף 276 לפקודת העיריות נקבע כי החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 בדצמבר שלפי שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.
בסעיף 277 לפקודת העיריות נקבע כי המועצה תפרסם בתחום העירייה, לא יאוחר מ-15 בדצמבר שלפני כל שנת כספים, הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה.
לעומת לוחות הזמנים שנקבעו בשלב הראשון הנוגע לפרסום צו הארנונה, הרי שבנוגע לשלב השני, לא קיים הסדר חקיקה בפקודת העיריות או בכל מקור חקיקה אחר באשר למועד משלוח השומה, דבר אשר מציב את הנישום בפני חוסר וודאות באשר לחיובים אשר יכול ויושתו עליו במהלך שנת הכספים במפתיע על ידי הרשות המקומית.
העובדה כי עיתוי משלוח השומה אינו מוסדר בחקיקה פותחת צוהר לדיון בחוקיות שני סוגים של חיובי ארנונה המושתים על הנישום על ידי הרשות המקומית
החיוב האחד הינו חיוב המוטל במהלך שנת כספים מסוימת על נישום לאחר ששנה זו נסתיימה ובגין אותה שנה. חיוב זה מהווה חיוב רטרואקטיבי ונחשד מלכתחילה בהיותו "פסול" כאשר הנטל לסתור זאת מוטל על הרשות שמבקשת להטיל את החיוב למפרע.
החיוב השני הינו חיוב ארנונה המושת על ידי הרשות המקומית במהלך שנת כספים: במקרה זה, יש לערוך הפרדה בין שני סוגי חיובים:
א. תיקון שומת ארנונה - במקרה זה הרשות המקומית מבקשת לשנות למפרע חיובים אשר הושתו לראשונה על הנישום לאחר שלב הפקת השומה ועל כן המדובר למעשה הוא רטרואקטיבי במהותו.
ב. השתת ארנונה לראשונה - סוג חיוב זה ניתן לפרשנות בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה העומד על הפרק, שכן מחד ניתן לטעון כי שומה המופקת לאחר שנת כספים היא שומה רטרואקטיבית ומאידך ניתן לטעון כי רק שומה המופקת לנישום לאחר תום שנת כספים היא שומה רטרואקטיבית ועל כן שומה אשר הוטלה לראשונה במהלך שנת הכספים אינה רטרואקטיבית.
נסכם כי חיוב המופק לנישום במהלך שנת הכספים אינו מוגדר כחיוב רטרואקטיבי, לעומת זאת חיוב המושת לראשונה למפרע במהלך שנת כספים נתפס כחיוב חשוד, ועל הנישום לדעת כי מוטל נטל על הרשות המקומית בכדי להוכיח את תקינותו.
החיוב יוגדר כחיוב רטרואקטיבי אם הוא נשען על החלטה מנהלית אשר הופעלה באופן לא סביר ובניגוד לאינטרס ההסתמכות של הנישום. עם זאת, הגם ובמסגרת החלטה מנהלית עצמאית ניתן באמצעות פרשנות של המועצה לסיווגי הנכסים וכפועל יוצא לגובה החיוב, הדעת נותנת כי מן הראוי הוא כי חיוב הנשען על החלטה מנהלית משנה מציאות, יחול מכאן ולהבא ולא למפרע!!
חיוב רטרואקטיבי ייבחן על פי עקרונות של המשפט המנהלי קרי במשקפיים של סבירות, הסתמכות ותום לב.
בהתאם למבחן הסבירות יש לערוך איזון בין עניינו של הנישום לרבות מידת הסתמכותו על החלטה המנהלית, ככל שזו משנה מציאות עבורו, לעומת האינטרס הציבורי שבגביית מס אמת.
מבחן תום הלב נגזר ממידת ההסתמכות של הנישום והתנהלותו לאורך התקופה שבה נמנעה הרשות המקומית מלחייבו בארנונה. במקרים רבים נקבע על ידי בתי המשפט כי התנהלות הרשות המקומית אשר נמנעה מלחייב נכס שנים רבות בארנונה יצרה כלפי הנישום אינטרס הסתמכות גבוה מאוד שיש בו כדי לאיין את יכולתה להטיל חיוב חדש על כתפי הנישום. עצימת עיניים מצד הנישום או אי דיווח לרשות אודות שינוי שחל בנכס בשטחו וכיוצ"ב יפעלו לחובת הנישום ויכרסמו בלגיטימיות של אינטרס ההסתמכות ותום ליבו. לעומת זאת, לעיתים תכופות האשם לאי חיוב בארנונה או לחיוב בחסר נעוץ דווקא בהתנהלות הרשות המקומית אשר החליטה כעניין שבמדיניות שלא לחייב נכס בארנונה אך שינתה החלטתה באופן הפוגע באינטרס ההסתמכות של הנישום.
עו"ד טל קדש, מומחה במשפט אזרח מסחרי. כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמר ובאתר.
**עורך דין ונוטריון טל קדש, עוסק במיסוי מוניציפלי, ניהול הליכים מנהליים מול רשויות, עתירות מנהליות, ערעורים מנהליים, השגות ועררים.
עוה"ד טל קדש, הינו מחבר הספר : "דיני ארנונה- פרשנות הלכה ומעשה (2018), הוצאת בורסי. לינק לאזכור הספר בפסיקה: לחץ כאן
