העורר, יליד שנת 1966 נשוי ואב לחמישה ילדים, אשר עוסק כחשמלאי עגורנים בנמל אשדוד משנת 1995 ועד היום, על פי רישיון "חשמלאי ראשי" משנת 1991. העורר שכח לשלם את אגרת רישיון החשמלאי שברשותו בשנת 2012, כך שבפועל אחז ברישיון חשמלאי שאינו תקף מזה שלוש שנים, כשהוא ממשיך לעבוד בנמל אשדוד. בשנת 2015 שם לב העורר כי רישיונו אינו בתוקף והוא פעל מידית להסדיר את תשלום האגרה, אך בשלב זה הוא קיבל הודעה מאגף רישוי החשמלאים במשרד הכלכלה, כי לא יוכל לקבל את רישיון בדרגת החשמלאי ראשי שבו אחז, כי אם רישיון בשתי דרגות פחותות יותר, שהינו רישיון חשמלאי מעשי, וזאת על אף הרקורד של העורר והדיפלומות שהוא אוחז. יתר על כן, מנהל רישיונות החשמל במשרד הכלכלה, החליט להתנות את חידוש הרישיון בביצוע בחינות מעשיות בכתב שיעבור העורר.
העורר החשמלאי לא השלים עם ההחלטה והגיש באמצעות עו"ד טל קדש, מומחה למשפט מנהלי והליכים בירוקרטים ברשויות ציבוריות, שני עררים לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כוועדת ערר לענייני חשמל, לאחר שהסתבר מלכתחילה כי ההחלטה להוריד את דרגות הרישיון של העורר התקבלה על ידי גוף עלום בשעה שלא מונה כלל מנהל לענייני חשמל.
במסגרת הערר טען העורר באמצעות בא כוחו, כי בהתאם לתקנות החשמל (רישיונות), על מנהל החשמל להעניק לו רישיון בדרגת חשמלאי ראשי, לאור הדיפלומות שהציג, ניסיונו כחשמלאי מוסמך והיותו רשום בפנקס טכנאי החשמל, וזאת ללא כל תנאי וללא ביצוע בחינה עיונית כזו או אחרת. העורר טען כי הורדתו השרירותית בדרגות רישיונו, עלולה לפגוע באופן ממשי בפרנסתו ובמשלח ידו, שכן הוא לא יוכל לעבוד על אותם מתקני חשמל שבהם עבד מימים ימימה.
מנגד, מנהל החשמל באופן תמוה ולא מוסבר כי רישום העורר הן כחשמלאי ראשי מלכתחילה לפני שני עשורים בוצע בשגגה, כאשר גם ברישומו של העורר כטכנאי חשמל בפנקס הטכנאים משנות השמונים נפלה שגגה. ואולם, כאשר התבקש מנהל החשמל, על ידי בית המשפט לנמק מדוע דיפלומות שבהן אוחז המשיב משנות השמונים והתשעים, אינן מהוות ראיות להוכחת ניסיונו המעשי או כשל כלשהו בהליך רישומו, הוא לא סיפק תשובות מניחות את הדעת.
העורר הציג מכתבי המלצה ממעסיקיו בנמל אשדוד´, וכן דיפלומה המעניקה לו תואר "טכנאי מוסמך" לאחר שעמד בהצלחה בכל בחינות הגמר כפי שנקבעו על ידי משרד החינוך מחודש אוקטובר 1985. הגם שהעורר הציג בפני מנהל החשמל ציונים מבית הספר לרבות אישור על הגשת פרויקט גמר, התעקש המנהל כי גיליון הציונים אינו מפורט ואינו מניח את הדעת, הגם ואלו והמדובר היה בגיליון ציונים מקורי מבית הספר שבו למד בשנות השמונים. גם דרישת העורר, ממנהל רישיונות החשמל, לזמן לדיון את נציגת משרד החינוך, האמונה על הנפקת הציונים לבוגרי י"ג ו- י"ד, לא זכתה לשיתוף פעולה.
בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל את טענת העורר כי אינו יכול להשיג היום גיליון ציונים אחר או כל פירוט אחר שיניח את דעתו של המנהל, באשר המדובר בדרישה שאינה סבירה בעליל, לאור העובדה כי העורר סיים את לימודיו לפני למעלה משלושים שנה, ובית הספר שבו למד באשקלון- נסגר. חשוב מכך, חברי הוועדה המקצועית, בראשות השופט אמנון כהן, פסקה כי אין כל חשש לשלום הציבור עם יתקבל הערר והמנהל ישיב לחשמלאי לעורר רישיון חשמלאי ראשי, שבו אחז כדין מלכתחילה.
עוה"ד טל קדש, מומחה למשפט מנהלי, אשר ייצג את החשמלאי בשני ההליכים שנוהלו בפני המנהל לענייני החשמל בבית המשפט המחוזי בירושלים, מדגיש כי ככלל, התערבות בית המשפט בהחלטות מקצועיות של גוף מוסמך, אינה מבוצעת כדבר שבשגרה במחוזותינו, והדבר נעשה רק במקרה של החלטה החורגת באופן לא מוסבר או קיצוני ממתחם הסבירות. במקרה זה, יש לברך על כך שבית המשפט, בחר באומץ שלא להנציח את העוול שנגרם לעורר, אשר הורד בשתי דרגות ברישיון החשמלאי שלו, רק בשל ששכח בתום לב לשלם את האגרה ובשעה שלא חל כל שינוי בדפוס העסקתו לאורך השנים, באופן המייתר קיום בחינה עיונית לאור העובדה כי גם לפי תקנות החשמל (רישיונות) , ניתן להעניק רישיון בדרגת חשמלאי ראשי לאור ותק בעיסוק וקיומן של דיפלומות המדברות בעד עצמן, אשר היו מצויות ברשות העורר. העורר שב לשגרת עיסוקו בנמל אשדוד ופרנסתו לא נפגעה.
